מטפס

הפסל מטפס הוצב במקומות שונים בישראל ובעולם, ובכל הצבה טיפס על קירות שונים ומשונים, שלמיקומם הייתה משמעות. בשנת 2014 הוצבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב גרסה משולבת של המטפס [הבודד] עם הפסל הקבוצתי קירות וחצוצרות. הפסלים הוצבו זה מול זה בין מבנה הקונוס בבניין הסנאט לבין פינת בניין מדעי הרוח והחברה, תוך שהם שומרים על קשר עין. קבוצת הפסלים קירות וחצוצרות מורכבת מארבעה מטפסים בגוון אפור-כחול, שלושה מהם מוצבים זה מעל זה בתנוחות שונות. כל מטפס אוחז בכלי נגינה אחר: תוף, זמבורה וחצוצרה, והם תובעים מן הצופה לשאת את עיניו השמיימה. המטפס הרביעי, המרוחק מהם קמעה, מטפס לבדו על מבנה הקונוס, המתנשא מעל אולם הסנאט. צמד הפסלים, המהווים מיצב פיסולי סביבתי אחד, מציגים שני טיפוסי אנשים – ואולי גם טיפוסי חוקרים, אינטלקטואלים, מדענים ויוצרים: האינדיבידואליסטים, הבוחרים בנתיב משלהם, והנגררים, הצועדים בשיירה בעקבות מנהיג-מוביל.